ממלכות הדמיון של מיאזאקי
מה היתה ההשראה ההיסטורית לעולם של "נאוסיקה מעמק הרוח"? מאמר ראשון בסדרה.
כמעט כל סרטיו של מיאזאקי הם סרטי מדע בדיוני או פנטסיה, ולמרות זאת, מרביתם אינם מתרחשים בעולמות עתידניים או פנטסטיים. רובם מתרחשים בעולמות שהם וריאציה פנטסטית על עולמנו שלנו (ועל כך יורחב בחלקים הבאים של המאמר). שניים מסרטיו הם יוצאי דופן בהקשר זה – "המסע המופלא", סרטו האחרון (אשר מתחיל ביפאן המודרנית, אך הגיבורה שלו עוברת לעולם פנטסיה) ו-"נאוסיקה מעמק הרוח". "נאוסיקה", כמו המאנגה עליו הוא התבסס, מתרחש בעולם שחרב לאחר שואה גרעינית – ייתכן כי מדובר בעולמנו שלנו, אך מלבד העובדה כי תושביו הם אנושיים, אין כל עדות לכך. מקורות ההשראה לסרט ולמאנגה אותם ציין מיאזאקי היו בעיקר בדיוניים – מתחום הספרות (פרנק הרברט, בראיין אולדיס, אורסולה לה-גווין, ג'.ר.ר. טולקין) או המיתולוגיה (הנסיכה נאוסיקה מ-"האודיסיאה", והאגדה היפאנית אודות "הנסיכה שאהבה חרקים"). מיאזאקי גם ציין כי מלחמות בין מעצמות לאורך ההיסטוריה היוו השראה למאנגה ולסרט – אך לא הרבה לפרט בנושא, כנראה בגלל שהוא אינו מתלהב מפרשנות פוליטית שניתנת לסרטיו. דווקא משום כך מעניין לבדוק – מה היתה ההשראה ההיסטורית לעיצוב תמונת העולם ב-"נאוסיקה מעמק הרוח"?

הפלישה של חיילות טולמקיה לעמק הרוח – הפותחת את סדרת המאנגה, ומסביבה בנוי הסרט – היא בדרך כלל הדבר הראשון שמעורר אצל הצופים השוואות היסטוריות. באחד הקורסים בו למדתי לפני כשנה, כאשר עסקנו בניתוח הסרט, עלתה מהר מאוד ההשערה כי הסיוע אותו מעניקים תושבי העמק לצבאות טולמקיה הוא מטאפורה לסיוע אותו נתנה יפאן לצבאות האמריקאיים, כאשר אלה יצאו להילחם בקוריאה ובויאטנם. ייתכן שכך הדבר, אך לתיאוריה זו ישנן מספר בעיות. ראשית – יפאן של שנות ה-60 היתה רחוקה מאוד מלהיות דומה לעמק הרוח. יפאן באותה תקופה, לאחר סיום הכיבוש האמריקאי, כבר לא היתה אותה ממלכה קסומה המתקיימת בהרמוניה עם הטבע שמסביבה, אלא מדינה תעשייתית, שהחליפה במהירות את חיי הכפר בחיי העיר, תוך כדי גרימת נזק סביבתי חמור והתפתחות של שחיתות פוליטית הולכת וגואה. אף אחד – במיוחד לא מיאזאקי, שהיה באותה תקופה פעיל שמאל רדיקלי – לא ראה ביפאן של אותן שנים את האידיליה שמייצג עמק הרוח. גם ההשוואה בין טולמקיה לארצו
ת הברית היא בעייתית בהקשר זה – יכול להיות כי טולמקיה מייצגת את האימפריאליזם האמריקאי, אך האם גם הפשיזם המיליטנטי של ממלכה זו הוא מטאפורה להתנהגות האמריקאית? קשה להאמין. חשוב לציין, בהקשר זה, כי עם כל הביקורת שהופנתה על ידי השמאל היפאני כלפי התנהגות האמריקאים במזרח אסיה, דווקא מהלך אחד חשוב בזמן מלחמת קוריאה – הדחתו של הגנרל מק'ארתור, לאחר הניסיון למשוך את המלחמה רחוק מדי – נתן ליפאן שיעור מאלף בהלכות הדמוקרטיה המערבית.

אם בכל זאת מחפשים מקבילות ליחסים בין טולמקיה לעמק הרוח בהיסטוריה של יפאן, ניתן למצוא מספר דוגמאות. ייתכן שמדובר במגע הראשון בין יפאן למערב – המיסיונרים הנוצרים מספרד ופורטוגל, אשר החדירו לתוך יפאן את הנשק החם – אם כי, באותה תקופה היתה יפאן שסועה במלחמות אזרחים קשות, מה שעדיין איננו תואם את תמונת העולם המוצגת במאנגה ובסרט. אנלוגיה היסטורית קרובה עוד יותר היא מעצמות המערב שהכריחו את יפאן להיפתח מחדש לעולם אחרי 200 שנות הסתגרות באמצע המאה ה-19 – וגררו אותה לסדרה של סכסוכים צבאיים.

אך אולי יפאן איננה כלל עמק הרוח, אלא טולמקיה? יפאן, שהייתה הראשונה מבין מדינות מזרח-אסיה לאמץ אורח חיים, מבנה מדיני וצבא מודרני, התייחסה בזלזול לאחיותיה האחרות ביבשת, ששמרו על מבנה מסורתי יותר, ובזמן מלחמת העולם השנייה יצאה למשא כיבוש באותן מדינות, בטענה כי היא מעוניינת להביא אליהן את הקדמה.

ניתן גם לחפש מקבילות מחוץ למזרח אסיה. ההשראה ההיסטורית החזקה ביותר למאבק בין עמק הרוח לטולמקיה, לדעתי, הגיע מהמאבק בין הקלטים – חברה שקידשה את הטבע – לרומאים – אימפריה צבאית אלימה. המאבק הזה שימש גם השראה לסרט אחר של מיאזאקי – "המצודה בשחקים", וניתן לזהות מאפיינים רומיים בלבוש של הדמויות הטולמקיות בסרט ובמאנגה.

בשום מקום, כמובן, לא נאמר כי השראה היסטורית צריכה לבוא ממקום אחד – ייתכן כי ההשראה לאותו מאבק באה ממספר אירועים (מיאזאקי עצמו דיבר על "מלחמות לאורך ההיסטוריה" ולא על מלחמה אחת).

ומה לגבי הממלכות האחרות?

לפג'יטה, העיר התעשייתית הקטנה אליה פולשת טולמקיה בתחילת המאנגה והסרט, ישנם מאפיינים רבים של מזרח ומערב אירופה. ייתכן כי היא מייצגת את המדינות האירופאיות הקטנות שנחרבו במלחמת העולם השנייה (ומכאן ניתן להסיק על מקור היסטורי נוסף שהיווה אולי השראה לטולמקיה – גרמניה הנאצית?).

הדורוק, האימפריה השבטית הדתית של העולם בו מתרחשת המאנגה (בסרט היא איננה קיימת), היא כנראה הממלכה בעלת המאפיינים האסייתיים ביותר של אותו עולם. חלק מהמרכיבים שלה מזכירים את יפאן – שליט בעל מעמד של אל, כתות ותת-כתות דתיות. המבנה השבטי של חברת הדורוק, שאיננו אופייני ליפאן, נוצר כנראה בהשראת השבטים המונגוליים או אולי בהשראת החברה ההודית. מלחמת הקודש אותה מנהלים הדורוק מזכירה את העמים המוסלמים – אם כאן, אני חושד, מדובר בהשראה שהגיעה מיד שנייה (דרך "חולית" של פרנק הרברט, שהיתה לו השפעה גדולה על "נאוסיקה").

"נאוסיקה" הוא פסיפס מרהיב של עולם פנטסטי, המתייחס גם לעולמנו שלנו. אך למיאזאקי ישנם גם סרטים נוספים, המתייחסים לעולמנו בצורה ישירה עוד יותר, ובמיוחד לארצות אירופה. על כך – בחלקו השני של המאמר.
חלק א': מהיכן באה נאוסיקה?