לופן השלישי: טירתו של קליוסטרו
שם מקורי: Rupan Sansei: Terebi to Kariosutoro no Shiro


שם אנגלי: Lupin III: Castle of Cagliostro


שנת הקרנה ראשונה: 1979

זמינות באמריקה: DVD, וידאו - דיבוב אנגלי, וידאו - תרגום אנגלי
לאחר שוד מוצלח בקזינו במונטה-קרלו, מגלים גנב התכשיטים הנודע ארסן לופן השלישי ושותפו האקדוחן ג'יגן, כי כל הכסף אותו גנבו הוא מזויף. בניסיון להתחקות אחר מקור הזיופים מגיעים לופן וג'יגן למדינת קליוסטרו – מחוז אוטונומי קטן בצרפת - ומוצאים את עצמם מסובכים במזימה של הרוזן המרושע קליוסטרו להציף את העולם בכסף מזויף.
בסיועם של ג'יגן, הסייף גומון והנוכלת פוג'יקו (יריבתו/אהובתו של לופן) ומפקח המשטרה זניגטה יוצא לופן לסכל את המזימה ולמנוע את נישואיו של הרוזן לקלאריס, אצילה מקומית יפיפיה.







דמותו של ארסן לופן השלישי, נכדו של גנב התכשיטים המפורסם מספריו של מוריס לבלאנק, נוצרה בסדרת מאנגה (קומיקס יפאני) פופולארית של האומן Monkey Punch. מיאזאקי, אשר היה (ביחד עם טקהאטה) הבמאי המוביל בסדרת הטלוויזיה הראשונה שנוצרה על פי המאנגה, היה הבחירה הטבעית לבימוי הסרט שנעשה על פיה (בעקבות הצלחת הסרט נוצרה ב-1980 סדרת טלוויזיה נוספת; מיאזאקי ביים בה שני פרקים).

"טירתו של קליוסטרו" היה סרט הבכורה של מיאזאקי כבמאי קולנוע, אך מעצם היותו 'ספין-אוף' של סדרת טלויזיה, הוא מהווה יותר מעין סיכום של קריירת הטלויזיה (המפוארת) שלו בשני העשורים שקדמו לצאת הסרט מאשר אות הפתיחה לקריירה של אחד מגדולי במאי האנימציה של הקולנוע. הדבר ניכר בסרט: האנימציה ופס הקול שלו אינם עומדים תמיד במבחן הזמן, ובסרט ישנם מעט מאוד חומרים אישיים ואידאולוגיים שניכרים בסרטיו המאוחרים יותר של מיאזאקי.

למרות זאת, מה שכן נמצא בסרט – ניצנים מוקדמים למה שיהיה בסרטים המאוחרים יותר – מעורר עניין. אולי הגורם הדומיננטי ביותר הוא דמותו של לופן. למרות היותו גנב, לופן אינו אופורטוניסט – הוא מוצג כרומנטיקן אידיא
ליסט בעל לב זהב, וישנה הרגשה כי הוא חי בשולי החברה כדי לסייע לה בדרכים שהרשויות הרשמיות אינן מסוגלות להן (דבר הבא לידי ביטוי בשיתוף הפעולה – בחריקת שן – של המפקח זניגטה עם לופן, כאשר האינטרפול מסרב לסייע לו). גם בסרטיו המאוחרים יותר של מיאזאקי, הגיבור או הגיבורה אשר 'מצילים את המצב' הם תמיד אאוטסיידרים – אנשים מחוץ לחברה שלעזרתה הם באים, בעלי מערכת ערכים וקודים שונים מאוד מאלה של אותה חברה.

הסביבה בה מתרחש הסרט – 'אירופה של האגדות', כפי שמכנה אותה החוקרת הלן מק'ארתי – היא הסביבה בה מתרחשים רבים מסרטיו האחרים של מיאזאקי, אך בה בעת היא שונה ממנה – אירופה של "המצודה בשחקים" ו-"שירות המשלוחים של קיקי" עוצבה בהשראת ספרות הילדים האירופאית הקלאסית, "טירתו של קליוסטרו" חייב יותר את המראה שלו לספרי ההרפתקאות ולקולנוע ההוליוודי של שנות ה-30. מיאזאקי יחזור ויבשר בטריטוריה הזאת – בגרסא קודרת ורצינית יותר – כמעט 15 שנה לאחר מכן בסרטו "החזיר האדום".

למרות שהוא חסר את העומק והמורכבות של סרטיו המאוחרים יותר של מיאזאקי, "טירתו של קליוסטרו" הוא אחד מסרטי ההרפתקאות והפעולה המהנים והסוחפים ביותר שנוצרו אי-פעם. כמות האקשן המסחרר שבו – שהייתה יכולה לפרנס שלושה סרטי פעולה ביחד – היא אטרקציה בפני עצמה. ישנה שמועה שאפילו סטיבן ספילברג התרשם מהסרט, וציין אותו כאחד מהסרטים הטובים ביותר מסוגו. אך כאמור, יותר משהעיד הסרט על תחילת קריירת הסרטים של מיאזאקי, הוא סימן את סופה של קריירת הטלוויזיה שלו. חמש שנים לאחר מכן הוא ביים את הסרט הראשון שהעלה אותו לגדולה – "נאוסיקה מעמק הרוח".