הנסיכה מונונוקי
שם מקורי: Mononoke Hime


שם אנגלי: Princess Mononoke


שנת הקרנה ראשונה: 1997

זמינות באמריקה: DVD, וידאו בדיבוב אנגלי
לאחר שהרג חזיר בר אכול טירוף שתקף את כפרו, מוטלת על אשיטקה, נסיך צעיר משבט האמישי, קללה המופיעה בצורת זיהום על זרועו, אשר הולך ומכלה את יתר גופו. בניסיון להסיר מעליו את הקללה, יוצא אשיטקה למערב בחיפוש אחר הסיבה שגרמה לחזיר לתקוף את כפרו. הזמן הוא תקופה מורומאצ'י (תקופת התפוררות השלטון המרכזי ביפאן בין המאות ה-14 וה-16) ומלחמות אזרחים רצחניות משתוללות במדינה השסועה. מסעו של אשיטקה מביא אותו לקהילה קטנה העוסקת ביצור נשק חם בעיר המכונה 'עיר הברזל'. קהילה זו מנהלת מלחמה נגד חיות היער הסמוך אשר מונהגות על ידי סאן – נערה אנושית שאומצה על ידי זאבים וזכתה לכינוי 'הנסיכה מונונוקי'. כדי להסיר מעליו את הקללה, חייב אשיטקה להשכין שלום בין חיות היער ופועלות 'עיר הברזל', גם אם יעלה לו הדבר בחייו שלו...








לקראת סוף שנות ה-70 צייר מיאזאקי סקיצות לסרט שהיה מעין גרסא יפאנית לאגדת 'היפה והחיה', אודות נסיכה הנאלצת להינשא למונונוקי (סוג של שד או רוח יפאנית) ולומדת לאהוב אותו לאחר שהוא מציל את אביה. מיאזאקי לא הצליח לעניין אף אולפן בהפקת הסרט, אך הוא פרסם ספר בשם "הנסיכה מונונוקי" בו נאספו כל אותן סקיצות. בבואו לחדש את הפרוייקט, כמעט 20 שנה לאחר מכן, שינה מיאזאקי את מקום ההתרחשויות, מעולם האגדות והפולקלור של יפאן ליפאן ההיסטורית של תקופת מורומאצ'י. והנסיכה – הפכה למונונוקי בזכות עצמה.

לעיתים נדמה כי "מונונוקי" מהווה סיכום של קריירת הקולנוע של מיאזאקי עד לאותה נקודה: גיבור שיוצא לגלות (כמו קיקי), ישויות שמייצגות את הטבע (כמו טוטורו), קהילה מקומית שמנסה להתקיים למרות התנכלויות השלטון (כמו הכורים ב-"המצודה בשחקים") וכמובן – השכנת שלום בין שני צדדים לוחמים (כמו "נאוסיקה" – שרבים מחשיבים את מונונוקי כגרסא מאוחרת שלו). אך באותה נשימה ממש, "מונונוקי" גם מפ
נה עורף לאותם סרטים ומביט קדימה. בניגוד לסרטים הקודמים, אשר נוצרו מתוך אידיאליזם תמים, "מונונוקי" ממשיך את הקו שהתווה "החזיר האדום" בראייה מפוכחת וריאליסטית יותר של הדברים. בניגוד לקיקי, יציאתו של אשיטקה לגלות היא תמידית, והוא אינו מצליח (וגם אינו מנסה) להשתלב בחברה אחרת: הוא 'אאוטסיידר נצחי' אשר אינו שייך לא אל היער ולא לעיר הברזל. הישויות החיות ביער אינן ישויות יודעות-כל וחביבות כמו טוטורו, אלא יצורים נקמניים ותאבי מלחמה כמו בני האדם עצמם. ואולי השינוי הגדול ביותר הוא בתיאור חיי הקהילה המקומית אשר הוצגה ב-"נאוסיקה" וב-"המצודה בשחקים" כאידיאלית. הסרט נוצר מספר שנים לאחר שמיאזאקי התפכח מהאידיאולוגיה המרכסיסטית בה דגל במשך שנים ארוכות. אם עמק הרוח היה אוטופיה שוויונית, הרי שעיר הברזל היא הנגטיב שלה, ויכולה להיראות כאלגוריה למדינות קומוניסטיות, וכהוכחה לכך שגם בשם העקרונות הנעלים ביותר אפשר לבצע עוולות חמורים.

ההשוואות ל-"נאוסיקה" הן רבות, ואפשר להצביע במיוחד על הרגעים הסוגרים את הסרט – כמו ב-"נאוסיקה" הקליימקס של הסרט הוא השתוללות של כוח אלוהי, אך בניגוד ל-"נאוסיקה", גיבורי "מונונוקי" אינם נחלצים ממנו על ידי נס דתי אלא בזכות תושייה והקרבה עצמית. גם בסופו של "מונונוקי" מושג שלום בין הצדדים הלוחמים, אך בניגוד ל-"נאוסיקה", השלום המושג ב-"מונונוקי" הוא עדין ושברירי, ממש כמו אהבתם של אשיטקה וסאן. האם אותו שלום ואותה אהבה יחזיקו מעמד? הסרט אינו עונה על השאלה הזאת, אך הוא מתיר את הצופים בספק גדול שאכן כך יהיה.

נראה כי מיאזאקי החליף בין התפקיד הנשי הראשי והתפקיד הגברי המשני ב-"נאוסיקה" בעת העבודה על "הנסיכה מונונוקי": הפעם הגיבור הראשי הוא גבר המשכין שלום בין שני צדדים לוחמים ודמות המשנה הלוחמנית שאינה מאמינה בפתרון של שלום היא אשה. אך דמות נוספת מ-"נאוסיקה" נותרה על כנה – דמותה של קושנה, מנהיגת הטולמקים, הפכה ב-"מונונוקי" לאבושי, מנהיגת עיר הברזל. בניגוד ל-"נאוסיקה", אבושי אינה מוצגת כדמות שלילית חד-מימדית הפועלת ממניעי תאוות בצע וחמדנות אלא כמנהיגה טובה בעלת כוונות נאצלות. אולי זה המסר החריף ביותר של הסרט: אין 'טובים' ו-'רעים' או 'צודקים' ו-'לא צודקים', חייבים להגיע לידי איזון ופשרה.

אותה פשרה נמצאת גם ברובד האקולוגי של הסרט, שהוא מורכב ומרוסן יו
תר מסרטיו הקודמים של מיאזאקי. הוא אינו שולל את הפגיעה בטבע, כל עוד היא נעשית במידה הראויה ובהתאם לצרכים המתאימים. מעניין שהמסר הזה – חתרני בהרבה מזה של "נאוסיקה" – לא קומם את שוחרי איכות הסביבה כפי שעשה "נאוסיקה" לפניו.

מסר עליו לא התפשר מיאזאקי בסרט הוא המסר ההומאני. האלימות מוצגת בו כסוג של מגיפה או מחלה ממארת, כמשהו שמפתה להשתמש בו, אך לא ניתן לשלוט בו.

"הנסיכה מונונוקי" הוא סרטו הטוב ביותר של מיאזאקי – סרט אשר עושה שימוש בכל המרכיבים של סרטיו הקודמים, אך גם עומד על החסרונות והחולשות שלהם, ועושה ניסיון להתגבר עליהן.