פרטי טריוויה

 

 

 

או, בשמו האחר של עמוד זה "כל מה שלא ידעתם על מיאזאקי, ולא חשבתם אפילו לשאול". בעמוד הזה מופיעים פרטים שונים ומשונים, איזוטריים יותר ופחות, על מיאזאקי וסרטיו. שימושי מאוד אם נקלעתם בטעות למסיבה מלאה בחובבי אנימה, ואתם רוצים להרשים אותם בידע שלכם. נסו ותהנו!


  • קיימים הרבה מאוד מיתוסים לגבי שיטות העבודה של מיאזאקי – אחד המפורסמים שבהם גורס כי הוא צייר במו ידיו למעלה מ-80% מהפריימים של הסרט "הנסיכה מונונוקי". למרות שהדבר אינו נכון, יש לו ביסוס מסוים במציאות – במהלך העבודה על סרטיו, מיאזאקי נוהג לבדוק באופן אישי את כל ציורי אנימציית-המפתח (הפריים הראשון והאחרון בכל סצינה) ואם הם אינם עשויים לשביעות רצונו הוא יושב ומצייר אותם מחדש. מיאזאקי הוא אחד מבמאי האנימציה האחרונים בעולם שעדיין עובדים בשיטה כזו – מרבית במאי האנימציה האחרים, ביפאן ובעולם כולו, אינם נוהגים לתקן פריימים של אנימציית-מפתח וחלקם הגדול כלל לא בודק את הפריימים האלו (הם מעסיקים אדם נפרד העושה זאת עבורם)! ב-"הנסיכה מונונוקי" שיטה זו אכן הגיעה לשיאה (הסרט הכיל כ-80,000 פריימים של אנימציית מפתח), אך בסרטו האחרון "המסע המופלא", מיאזאקי עבר לשיטת עבודה מתונה יותר – הוא עדיין פיקח על ציור הפריימים, אך אדם אחר ערך עבורו את התיקונים (מיאזאקי הסביר כי הוא כבר איננו מסוגל לעשות זאת בשל התדרדרות הראייה שלו).


  • למיאזאקי ישנם מעריצים רבים בעולם כולו, במיוחד בקרב אנשי תעשיית האנימציה. אפשר למנות בינם את ג'ון לסיטר, ראש אולפני "פיקסאר", את גארי טאוסדייל וקירק וייז (במאי "היפה והחיה" ו-"אטלאנטיס" של דיסני), את בארי קוק וטוני בנקרופט (במאי "מולאן" שציינו כי "מיאזאקי הוא אלוהים עבורנו"), כמעט את כל הצוות שעבד על להיט האנימציה האחרון של דיסני, "לילו וסטיץ'" ואת פול דיני תסריטאי ומפיק הסדרות המצוירות של וורנר ("באטמן" ו-"סופרמן" ). המעריץ הידוע ביותר של מיאזאקי מחוץ לתעשיית האנימציה הוא כנראה אקירה קורוסוואה המנוח, הנחשב לגדול במאי הקולנוע של יפאן. חוץ ממנו אפשר להזכיר גם את במאי סרטי האימה גיירמו דל-טורו ("מימיק", "בלייד 2"), את רוג'ר איברט, אחד ממבקרי הקולנוע החשובים והמשפיעים ביותר בארה"ב ואת ריק סטרנבאך, מעצב בסדרות "מסע בין כוכבים" השונות. מעריצים אלה הרבו להכניס לעבודותיהם הומאז'ים למיאזאקי – ועל כך בהמשך הרשימה...

 

  • עוד שלושה בכירים בתעשייה שהתוודו על הערצתם למיאזאקי בשנה האחרונה: ניק פארק, אנימטור-פלסטלינה עטור פרסים ("וולאס וגרומיט", "מרד התרנגולים") שפרסם מאמר משבח אודות "המסע המופלא" האנימטור השערורייתי ביל פלימפטון ("התחתנתי עם אדם מוזר"), והאנימטור בעברו ובמאי מאוד מוערך בהווה טים ברטון ("המספריים של אדוארד", "ביטלג'וס", "באטמן", "סליפי הולו", "סיפורי דגים").

 

  • מעריצה נוספת של מיאזאקי היא הנסיכה סייאקו, בתו של קיסר יפאן. השמלה אותה לבשה הנסיכה, בחתונתה עוצבה בהשראת השמלה של קלאריס בסרט "טירתו של קליוסטרו".

 

  •  ועוד מעריץ של מיאזאקי שנחשף לאחרונה. ג'וס ווידון, יוצרן של סדרות הטלוויזיה המהוללות "באפי קוטלת הערפדים" ו-"אנג'ל", נשאל לאחרונה בראיון איזו גישה הוא עתיד לנקוט בעת בימוי הסרט. תשובתו היתה:

          "פשוט להיות עצמי. קח קצת מג'יימס קמרון ווינסנט מינלי, הוסף חצי כוס מיאזאקי...".

 

  • ועוד אח"מ שהתוודה לאחרונה על הערצתו למיאזאקי: סטאן לי, מהחשובים שבכותבי הקומיקס האמריקאי המודרני, יוצרם של "ספיידרמן", "אקס-מן" ורבים אחרים, כתב לאחרונה טור על מיאזאקי במסגרת פרויקט "100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם" של המגזין "טיים". לדברי לי, 'מיאזאקי הביא את אומנות האנימציה לגבהים חדשים דרך חזון וחוש-עלילתי שאינם ניתנים לחיקוי'.

 

  • חדש! ועוד מעריצים פוטנציאליים? שני מבקרים רמי-מעלה ערכו לאחרונה טיול ביפאן וביקרו במהלכו גם במוזיאון של סטודיו ג'יבלי. אחד מהם הוא במאי הקולנוע סטיבן ספילברג. השנייה היא סילביה מלכת שוודיה!


  • המעריץ החשוב ביותר של מיאזאקי בתעשיית האנימציה, לדעת כותב שורות אלו, הוא גלן קין. קין הוא כנראה אנימטור הדמויות המוכשר ביותר בעולם כולו – בין השאר הוא הנפיש את דמויותיהם של אריאל ב-"בת הים הקטנה", החיה ב-"היפה והחיה", ואת הדמויות של אלאדין, פוקהונטאס, וטרזן בסרטים של דיסני.


  • אחד האנימטורים הידועים ביותר שצח בסטודיו ג'יבלי, תחת שרביטו של מיאזאקי, הוא הידאקי אנו, לימים ראש אולפן האנימציה Gainex ויוצרה של סדרת המופת Neon Genesis Evangelion.

  • סטודיו ג'יבלי הפיק כמה תקליטורים של לומדות למחשב, אך אנשי הסטודיו (ומיאזאקי בראשם) סירבו ועודם מסרבים לאשר יצירת משחקי וידאו המבוססים על הסרטים שהופקו באולפן שלהם, זאת למרות העובדה שמכירת הזכויות למשחקים שכאלה יכולה להכניס לאולפן מיליוני דולרים. אנשי הסטודיו מתייחסים בקרירות לכל תעשיית משחקי הוידאו המשגשגת של יפאן.

  • למרות האמור (1), הופקו לפחות שלושה משחקי וידאו הקשורים לסרטים אותם ביים מיאזאקי. משחק ארקייד (שזכה גם לגרסא ביתית) אודות דמותו של לופן השלישי, עשה שימוש בקטעים מתוך "טירתו של קליוסטרו". מיאזאקי אינו מחזיק בזכויות על דמותו של ל ופן או על הסרט, ולכן אין לו יכולת למנוע שימוש כזה. לאחר הצלחת הסרט "נאוסיקה מעמק הרוח" נוצר לא משחק אחד אלא שניים (!) לפלטפורמת הספקטרום – משחק פעולה ומשחק הרפתקאות – שהתבססו על עלילת הסרט. בזמן שהסרט הופק, סטודיו ג'יבלי עדיין לא היה קיים, ולמיאזאקי לא הייתה שליטה על המוצרים הנלווים של הסרט. לאחר הקמת הסטודיו, השליטה על תחום חזרה לידיו, כך שהסיכויים לראות משחק נוסף על דמותה של נאוסיקה נראים קלושים. אבל המשחקים האלה הם עדיין פריט אספנים מבוקש (עבור אלה שמצליחים למצוא עותק שלהם... ומחשב ספקטרום מאמצע שנות ה-80... ומוכנים לסכן את חייהם בחיבור של הנ"ל לחשמל אצלם בבית...).

  • למרות האמור (2), קצויה קונדו, אחד מהמעצבים והאנימטורים הבכירים של סטודיו ג'יבלי, תרם מכשרונו לעיצוב משחק הוידאו Jade Cocoon. הפקת המשחק אינה קשורה לסטודיו ג'יבלי, אך עיצוב הדמויות והאנימציה בקטעי הקישור הושפעו בבירור מסרטי האולפן (ונראים, אגב, מרשימים מאוד).

  • למרות האמור (3), אחד המעריצים הגדולים של מיאזאקי הוא אחד האנשים המובילים בתעשיית משחקי הוידאו של יפאן. שיגרו מיאמוטו, יוצר הלהיטים "סופר מריו", "מטרואיד", "זלדה", "סטארפוקס" ועוד רבים אחרים, הודה לאחרונה בראיון כי הוא מעריץ את מיאזאקי ושואב השראה מסרטיו. מיאמוטו הוא אולי המעריץ החשוב והמשפיע ביותר של מיאזאקי – סביר שקיימים יותר אנשים שיחקו במשחקים אותם הוא יצר מאשר אנשים שראו את סרטיו של אקירה קורוסוואה. ודאי שקיימים יותר אנשים שיחקו באותם משחקים מאשר אלו שקוראים את הביקורות של רוג'ר איברט. ואני לא אתפלא בכלל אם קיימים יותר אנשים ששיחקו במשחקים הנ"ל מאשר אלו שראו את "היפה והחיה", "מולאן" או "אטלאנטיס" (כל אחד לחוד, כמובן, בואו לא נגזים...).

  • עלילת הסרט "לופן השלישי: טירתו של קליוסטרו" מתבססת באופן רופף על דמויות הסטוריות אמיתיות, עם קריצה לספרי לופן המקוריים של מוריס לבלאנק. ה-"רוזן" קליוסטרו האמיתי היה נוכל צרפתי מהמאה ה-18, שהתחזה לרוזן וגנב מאנשים את כספם. בספרו הראשון של לבלאנק אודות ארסן לופן, מופיעה אשה מסתורית בשם קלאריס שהיא נכדתו של אותו רוזן, והיא אף מתחתנת עם הגיבור...

  • לסדרה "לופן השלישי", בכל אחד מגלגוליה (קומיקס, טלוויזיה, סרטים), הייתה השפעה עצומה על סדרות מאנגה ואנימה אחרות. הידועה ש בהן היא כנראה סדרת המד"ב Cowboy Bebop, שנראה שגיבוריה - ספייק ספיגל, ג'ט בלאק ופיי ולנטיין – עוצבו ממש לפי הדגם של לופן, ג'יגן ופוג'יקו. באחד מפרקי הסדרה, בין המכוניות שחולפות על הכביש, ניתן לראות גם את המכונית הצהובה ששימשה את לופן וג'יגן בסרט "טירתו של קליוסטרו"...

  • אולי ההתייחסות הישירה ביותר למיאזאקי על ידי אחד ממעריציו היא בסדרות "מסע בין כוכבים" השונות. על סדרות אלה, כאמור, עבד המעצב ריק סטרנבאך, והוא הוסיף לסדרה את גזע ה-"נאוסיקנים", הנקראים על שם נאוסיקה, גיבורת "נאוסיקה מעמק הרוח".

  • בסקיצות הראשונות לדמותה של נאוסיקה, מיאזאקי צייר את גיבורת סדרת הקומיקס עם תספורת של "עוגיות דניות" אה-לה קארי פישר בסרט "מלחמת הכוכבים"!

  • מיאזאקי קרא לאולפן שלו "סטודיו ג'יבלי" על שם הכינוי לו זכו המטוסים האיטלקיים במלחמת העולם השנייה, שם שביטא את אהבתו הגדולה לכלי-טייס. אך למעשה, ההגייה של האיטלקית של המלה (שמשמעותה היא "רוח חמה") היא אחרת לגמרי מהצורה בה הוגים את שם הסטודיו - ההברה הפותחת אותה נשמעת כמו G ולא כמו J! כאשר נודע לאנשי הסטודיו על הטעות הזאת, כבר היה מאוחר מדי לשנות אותה (ולטענתם, המלה "ג'יבלי" נשמעת הרבה יותר טוב מ-"גיבלי" בכל מקרה...).

 

  • הסרט "המצודה בשחקים" החל את דרכו כטיוטה לסדרת טלוויזיה מצויירת, בהשראת ספריו של ז'ול וורן, שנדחתה על ידי האולפנים. בעקבות הצלחת הסרט, החליטו אולפני "טוהו" בראשית שנות ה-90 להחיות את ההצעה המקורית של מיאזאקי לסדרת טלוויזיה. המשימה הוטלה על הידאקי אנו, לשעבר בן-טיפוחיו של מיאזאקי בסטודיו ג'יבלי. הסדרה שנקראה "נאדיה: סוד המים הכחולים", היתה דומה יותר ל-"המצודה בשחקים" מאשר לטיוטה המקורית משנות ה-70 – אך עדיין מדובר בסדרה מבדרת ומהנה, גם אם היא חסרה את העומק והמורכבות של הסרט.

  • הרובוטים הענקיים, אשר מופיעים בסרט "המצודה בשחקים", עוצבו בהשראת אחד מסרטוני "סופרמן" אותם ביימו האחים פליישר, מחלוצי האנימציה בארה"ב. מיאזאקי הוא מעריץ גדול מאוד של האחים פליישר, והוא השתמש באותו עיצוב רובוטים עוד קודם לכן באחד מפרקי "לופן השלישי" אותם הוא ביים (באותו פרק לופן פונה אל ג'יגן ואומר לו: "זה בדיוק כמו בסרט על סופרמן...").

  • סצינת החילוץ של שיטה בסרט "המצודה בשחקים" היא כנראה הסצינה המצוטטת ביותר מסרטיו של מיאזאקי: ג'ון לסיטר, ראש אולפני "פיקסאר" הודה לאחרונה כי סצינת החילוץ בסרט "באג לייף" נוצרה בהשראתה וניתן גם לזהות את טביעות האצבעות של אותה סצינה בקליימקס של הסרט "אטלאנטיס".

  • בדיחה פנימית המופיעה בסרט "המצודה בשחקים": ניתן לראות סנאים קטנים, המזכירים מאוד את טטו (חיית המחמד של נאוסיקה), מתרוצצים על האי המעופף לפוטה.

  • במקור, נועד הסרט "השכן שלי טוטורו" להיות סיפורה של גיבורה אחת בלבד – ילדה בת עשר. ילדה זו, שהופיעה בחלק מהפוסטרים של הסרט, נראית כמו הכלאה בין שתי גיבורות הסרט בהן השתמש מיאזאקי בסופו של דבר.

  • המילה "טוטורו" נובעת משיבוש של המילה "טרול" (בהיגוי יפאני: "טורורו") של גיבורת הסרט מיי.

  • "שירות המשלוחים של קיקי" מכיל שתי בדיחות פנימיות המתייחסות לסרטים קודמים של מיאזאקי: בביתה של קיקי ניתן לראות על מיטתה צעצוע הדומה מאוד לטוטורו. האוטובוס שכמעט דורס את קיקי בבואה לעיר קוריקו נושא את הלוגו של סטודיו ג'יבלי.

  • המאפייה בה עובדת קיקי נקראת "מאפיית אבן נייר ומספריים".

  • קירסטן דאנסט, המגלמת בדיבוב האנגלי את קולה של קיקי, סיפרה בראיונות כי כינוי החיבה שלה בילדותה היה... "קיקי"!

  • הפקת "שירות המשלוחים של קיקי" הייתה בעייתית מאוד, וגורמים רבים איימו עליה. הסופרת אייקו קאדונו, שחיברה את הספר עליו התבסס הסרט, לא הייתה מרוצה מהשינויים בעלילה אותם ביצע מיאזאקי, ונדרש שכנוע רב מצד הסטודיו כדי לגרום לה לאשר את המשך העבודה על הפרויקט. איום נוסף היה מצד חברת משלוחים יפאנית, שהחזיקה בזכויות על השימוש בשם "משלוחי אקספרס" (שהוא חלק משמו של הסרט) ובדמות החתול בה נעשה שימוש בסרט. החברה התרצתה בסוף, והחליטה לראות בסרט מקדם-מכירות עבורה. למרות כל המכשולים, הפקת הסרט השתלמה – הוא הפך ללהיט הקולנועי הגדול הראשון של סטודיו ג'יבלי.

 

  • סצנה שלא נכנסה ל-"שירות המשלוחים של קיקי": הספר המקורי מכיל פרק בו קיקי מקבלת בהשאלה שמלה יפה אותה היא ראתה בחנות (הסצנה בה היא מתבוננת על השמלה בחלון הראווה קיימת בסרט). איור קונספט לסצנה הזאת התפרסם על שער המגזין Animage.
  • אחת ההתייחסויות האחרונות בעולם האנימציה המערבי לסרט של מיאזאקי נערכה בסרט "לילו וסטיץ'" מבית דיסני. אחד המקומות בהם מנסה נאני, אחותה של גיבורת הסרט, למצוא עבודה, נקרא "בקתת הקפה של קיקי" על שם הסרט "שירות המשלוחים של קיקי".
  • הסרט "החזיר האדום" מכיל התייחסויות רבות לסדרת הטלוויזיה האהובה "3000 מייל בחיפוש אחר אמא" (הידועה בישראל כ-"הלב"). שמות הגיבורים "מרקו" ו-"פיורינה" לקוחים מהסדרה, מרקו נולד בג'נובה (כמו מרקו, גיבור "הלב") ומרקו משתמש במנוע מדגם "פולגור" (באיטלקית - "ברק") שהוא גם שמה של הספינה בה עושה מרקו מ-"הלב" את דרכו לארגנטינה.

 

  • בסרט "החזיר האדום" ניתן לראות גם את הלוגו של סטודיו ג'יבלי על גבי המנוע של המטוס של מרקו. כוס הקפה ממנה שותה פיורינה בסרט מעוצבת בדמותו של טוטורו (תודה למיכאל מנקוב על ההפניות).